האם שיער יכול להפוך להיות לבן בן לילה
עכשיו אנחנו מתחילים להבין אם שיער יכול להפוך להיות לבן בן לילה.
בשנת 1902 דיווח ה-British Medical Journal על מקרה חריג של הלבנת שיער מהירה.
אישה בת 22 “חזתה בטרגדיה של אישה נחתכת בגרונה והקורבן נפלה מתה לרגליה”, כך לפי רופא בבית החולים הטמפרנס בלונדון. למחרת, הצד הימני של שערה הפך לבן, בעוד החצי השמאלי נשאר שחור.
מחקר המקרה ההיסטורי הזה מהווה דוגמה נורא מוזר (ומהיר) להתרחשות שכיחה אחרת:
נראה ששערות אפורות מצטברות כשאנחנו בלחץ.
וזו לא רק אלימות אקראית ששולחת את הפיגמנט הלבן של אנשים החוצה – נראה כי לחציםמ מבחנים, משפחה ולחץ בעבודה משנים גם את צבע השיער שלנו.
אבל במשך אלפי שנים, חוקרים מסתמכים בעיקר על סיפורים ואינטואיציה כדי להנמיק את התופעה הזו. בהיעדר ראיות ברורות, מדענים רבים לא האמינו שלחץ יכול להפוך את השיער ללבן.
במקום זאת טענו שהשינוי חייב להיות מופעל על ידי כימיקלים או התנהגות מוזרה של מערכת החיסון.
מקרים נדירים שבהם רופאים הבחינו בהלבנה המהירה היו מקור לתדהמה אינסופית.
מאמר משנת 2020, שפורסם בכתב העת Nature, עשוי להפסיק חלק מהטיעונים הללו.
במחקר, ביולוגים מארצות הברית וברזיל דיווחו שלחץ אכן יכול לגרום לשיער לאבד את הפיגמנט שלו – והם זיהו מסלול תאי שבאמצעותו הוא יכול להתרחש.
כדי לחקור את מערכת היחסים המטרידה הזו, החוקרים יצרו מודל משוכלל של בעלי חיים, שכלל ביסודו ניסיון להפוך חולדות שחורות שיער ללבנות עם גורמי לחץ מתוצרת מעבדה.
הם ניסו שלוש טקטיקות שונות ליצירת מתח אצל החולדות.
הם התעניינו במיוחד בהתנהגויות של שני סוגי תאים: מלנוציטים – המייצרים פיגמנט בשיער ובעור, ותאי גזע מלנוציטים – חומר הגלם שממנו מתפתחים מלנוציטים.
לאחר שזיהו את הדרך האופטימלית לגרום לסטרס של חולדה, הצוות החל לחפש שינויים תואמים במסלולים הפיזיולוגיים הגורמים לצבע הפרווה.
“בתוך ימים ספורים בלבד, מאגר תאי הגזע המחדשים פיגמנטים התרוקן”, אמר יא-צ’יה הסו, פרופסור לתאי גזע וביולוגיה רגנרטיבית בהרווארד ומחבר בכיר של המחקר, במייל ל-PopSci. האובדן היה קבוע. “וברגע שהם נעלמו, אי אפשר ליצור פיגמנט יותר. שיער הפרווה נשאר לבן.”
“זהו מחקר אלגנטי להפליא החושף מנגנון חשוב של הלבנת שיער”, כתב אלכסיי טרסקיך, שחוקר פיתוח, הזדקנות והתחדשות במכון לגילוי רפואי סנפורד ברנהאם פרביס.
אבל ישנן דרכים רבות אחרות שבהן שיער יכול לאבד את צבעו.
מאמר משנת 2018 הציע כי תגובה חיסונית פעילה מדי יכולה גם להרוס מלנוציטים ותאי גזע מלנוציטים בחולדות, ולהלבין את הפרווה שלהן.
תרופות מסוימות לסרטן העור הופכות את שיערם של חלק מהמטופלים לשקוף.
רופאים חושבים שזה סימן שגופם מגיב בחיוב לתרופה.
מסלולים גנטיים, מסלולים סביבתיים ומוטציות יכולים גם הם למלא תפקיד, לפי החוקרים.
שיער עדיין טומן בחובו סודות רבים.
אנחנו לא יודעים למה נשירת שיער מופיעה אחרת על הקרקפת מאשר על הפנים או, לצורך העניין, על הגב. הרופאים עדיין לא מסכימים לגבי התופעה השנויה במחלוקת שבה השיער מלבין לכאורה בן לילה.
אבל, במקרים רבים, מדענים מצמצמים את התשובות.
בשנים האחרונות חלה עלייה במחקר ובפיתוח של פתרונות נגד התקרחות – ורבים מהם מראים הבטחה. במקביל עובדים חוקרים על חידוש שיער מאפס באמצעות דברים כמו תאי גזע פלוריפוטנטיים. אם זה יעבוד, יהיה לנו אספקה בלתי מוגבלת של שיער – ככל הנראה בכל גוון.
כך או כך, לפחות כרגע יש לנו סימנים שאכן סטרס עלול להלבים אצת השיער במהירות, אם לא בן לילה.
אהבתם את המאמר? כתבו לנו מה דעתכם בנושא.